פסק-דין בתיק פש"ר 99/06

1.       בפני בקשת החייב למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל בגין חובות מוצהרים על סך 3,094,650 ש"ח ל- 35 נושים.

2.       בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, הנובעת לדבריו  מכישלון עסקי של חברת הסעות "שאויש הסעות בע"מ", שהינו בעל המניות בה ושהוקמה ע"י החייב, אחיו ואביו בשנת 94'. הכישלון העסקי נבע, לטענתו, כתוצאה מאובדן של הלקוח העיקרי והגדול ביותר של החברה בשנת 97', שלאחריו החלה החברה לצבור חובות רבים ומשלא הצליחה לעמוד בהוצאות והתחייבויות שנטלה על עצמה הוחלט על הפסקת פעילותה ועל מחיקתה בסוף99'. החייב הצהיר כי בעקבות כשלון החברה צבר חובות שבדין קדימה, כשחובו למס הכנסה עומד על כ- 3 מיליון ש"ח בגין אי הגשת דוחות, וחובו למוסד לביטוח לאומי עומד על כ- 76,000 ש"ח. 

          בנוסף, הצהיר החייב כי בשנת 01' הוגש כנגדו כתב אישום בבית משפט השלום בקריות, בת"פ 2351/01, בעבירות על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א- 1961. ביום 29/2/04 הורשע החייב, על פי הודאתו, באי הגשת דוחות ניכויים לשלטונות המס, המתייחסים לשכר עובדים במשך 32 חודשים, החל מחודש 8/97 ועד חודש 3/00, באי העברת כספי ניכויים לגבי אותה תקופה, כאשר סכום הניכויים אינו ידוע הואיל ולא הוגשו דוחות כאמור, וכן באי הגשת דוחות על הכנסת החברה בגין שנות המס 94'- 98'.  

          כפי שעולה מגזר הדין השית בית משפט השלום על החייב עונש מאסר בפועל של 7 חודשים, קנס בסך 25,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תמורתו, וכן מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים. לדבריו, נדחה ערעורו והוא ריצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים בניכוי שליש.

3.       הכנ"ר מתנגד למתן צו כינוס הואיל ולטענתו לא הרים החייב את הנטל להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית היתה בתום לב. מבקשת החייב עולה שחלק הארי של חובותיו, העומד על כ- 2,193,000 ש"ח, הינו בגין חובותיו לרשויות המדינה ובהם אגף מס ההכנסה, המוסד לביטוח לאומי ועיריית עכו. כמו כן, ממסמכים נוספים שהמציא החייב לכנ"ר ביום 19/1/06 עולה כי לחייב חובות נוספים למע"מ, אותם הוא מבקש להוסיף לרשימת החובות המוצהרים בבקשה (נספח א' לתגובת הכנ"ר).

          לטענת הכנ"ר אין לחייב להלין אלא על עצמו משבחר שלא לכבד את החוק,  ואין מקום להעניק לו את הגנת ההליך של פשיטת הרגל, כאשר כבר בשלב הדיון בבקשה למתן צו הכינוס ברור כי יצר את חובותיו בחוסר תום לב. מתן אפשרות לחייב לחמוק מהסדר חובות עתק לרשויות המדינה, אשר יצר בחוסר תום לב, באמצעות הגנתה של פקודת פשיטת הרגל נוגד את תקנת הציבור. 

 4.      החייב השיב לתגובת הכנ"ר ביום 24/4/06,  ועיקר טענותיו הן כדלקמן:

          א. החייב נרדף מידי יום על ידי נושיו במסגרת הליכי הוצל"פ, ואף נקלע שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד. קיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו.

          ב. החייב כבר פנה לרשויות המס כדי להסדיר חובותיו בדין קדימה, אך הוא נדרש להגיש מסמכים ודוחות המצויים אצל הרו"ח לשעבר של החברה, וזה מסרב למוסרם לידיו עקב חוב בגין שכר טרחה שטרם שולם לו. מתן צו כינוס לחייב יאפשר לו לסלק תחילה את החובות שבדין קדימה, ובכך יסולקו למעלה מ- 70% מכלל החובות המוצהרים של החייב.

          ג. עצם הרשעתו של חייב בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכרזתו כפושט רגל. החייב קיבל את עונשו בגין החובות שבדין קדימה וריצה עונש של מאסר בפועל, ואין זה ראוי כי הוא ייענש כפליים, הן בהליך הפלילי והן בהליך פשיטת הרגל.

5.       בדיון שהתקיים ביום 11/5/06 במעמד הצדדים חזר ב"כ החייב על טענותיו בבקשה ובתשובה לעמדת הכנ"ר. עוד הוסיף כי מתן צו הכינוס יאפשר לחייב לקבל צו כנגד הרו"ח למסירת המסמכים המעוכבים על ידו, בעזרתם יוכל לפנות לרשויות המס להסדיר את חובותיו.

ב"כ הכנ"ר חזר על התנגדות הכנ"ר לבקשת החייב, ואף הפנה את בית המשפט לכך לפרוטוקול הערעור על גזר הדין בעניינו (ע"פ 1182/04), שם טען בא כח החייב כי החייב עשה את המוטל עליו ושילם כספים לרואה החשבון, זאת בניגוד להודאת החייב בדבר קיומו של חוב לרואה החשבון.

דיון

6.         סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה") קובע כי לבית המשפט סמכות ליתן צו כינוס בהתאם לסעיף 6 לפקודה וזאת כאמור להלן:

            "בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17".

            לבית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה למתן צו כינוס, גם כאשר מולאו התנאים הנדרשים בסעיף 17 לפקודה (גרוניס ולוין, פשיטת רגל, מהד' 2, עמ' 108). 

7.         סעיף 18ה' (2) לפקודה עוסק בהכרזת החייב כפושט רגל ולפיו רשאי בית המשפט "לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".

בית המשפט מוסמך לדחות בקשה למתן צו כינוס, כאשר כבר בשלב התחלתי זה ברור כי החייב פעל בחוסר תום לא ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל (שם).

 לפיכך, כאשר ברי כי בקשתו של החייב להכריז עליו פושט רגל תידחה, הרי שאין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליך סרק.

 8.        המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, על פי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם- 1980 (להלן: הפקודה) והכללים שהתפתחו בפסיקה, מתייחס לשאלה האם החייב נהג בתום לב בעת יצירת חובותיו. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (לוין גרוניס הנ"ל, בע"מ 169; וכן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).